קורס טיס (צה"ל)

קורס טיס

כנפי הטיס של חיל האוויר
אימון טיס בסיסי
השתייכות	חיל האוויר הישראלי
התמחות	קורס קצינים התנדבותי
מגמות	מגמת קרב מגמת תובלה מגמת נווטי קרב מגמת מסוקים מגמת מכונני אוויר
בעלי תפקידים
באחריות	בית הספר לטיסה
מיקום
מיקום	בסיס חצרים
מדינה
קואורדינטות	31°14′00″N 34°39′45″E

קורס הטיס של חיל האוויר הישראלי מכשיר אנשי צוות אוויר, לתפקידי הטיסה השונים – טייסי קרב, טייסי תובלה וטייסי מסוקים, נווטי קרב, נווטי תובלה ומכונני אוויר.

הקורס נחשב לאחד הקורסים היוקרתיים והמאתגרים ביותר בצה"ל לצדו של קורס חובלים של חיל הים. שני הקורסים הללו, תוכנית תלפיות, תוכנית חבצלות, תכנית ברקים ותוכנית פסגות הם הבודדים בצה״ל שכל משתתפיו יסיימו כקצינים ויקבלו דרגת סגן. משכו כשלוש שנים, והוא נערך ברובו בבית הספר לטיסה בבסיס חצרים (ליד באר שבע). בוגרי הקורס מקבלים דרגת סגן ותואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן-גוריון. עד לשנת 2014 התחייבו הבוגרים לשירות קבע בן תשע שנים. החל משנת 2015 מתחייבים הבוגרים לשירות קבע בן שבע שנים. בממוצע, רק אחד מכל 14 מועמדים – או רק אחד מבין שישה חניכים – זוכה לסיים את הקורס בהצלחה. חניכי הקורס מכונים "פרחי טיס". בהמשך הקורס, החל משלב ה"ראשוני" הם מכונים "צוערי טיס".

היסטוריה

10 באוגוסט 1950: ראש הממשלה דוד בן-גוריון מעניק כנפי טיס בסיום קורס טיס מס' 1 בחיל האוויר

קורס הטיס הראשון

קורס-הטיס הראשון של שירות האוויר נערך בתחילת מלחמת העצמאות בבית פעילי ההסתדרות בצפון תל אביב. הקורס הכשיר טייסים בעלי פחות מ-120 שעות טיסה בשתי קבוצות: בעלי למעלה מ-40 שעות ובעלי 40 שעות ומטה. לשם הטעייה נקראו החניכים – "קבוצת מדריכי נוער".

עיריית תל אביב קבעה שלט זיכרון במקום בו היה בית פעילי ההסתדרות, ברחוב נהרדעא 5.

קורס הטיס של ההגנה בביקרספילד

ערכים מורחבים – קורס הטיס בבייקרספילד

קורס הטיס בבייקרספילד נפתח במרס 1948 בבייקרספילד שבקליפורניה. הקורס היה קורס טיס מזורז, שנמשך ארבעה חודשים בלבד ונערך בחשאיות כדי שלא יתגלה ל-FBI. הקורס נועד להכשיר טייסים יהודים, רובם בני היישוב, לשמש כטייסים במלחמת העצמאות. מארגן הקורס היה טדי קולק ובין בוגריו הידועים היו אמנון (זיסט) ברמן שפיקד על הקורס, זהרה לביטוב, שלמה להט (לנדאו), עמנואל רוטשטיין, ופלטיאל מקלף. הקורס פוזר ביוני 1948 לאחר שסוכני הבולשת הפדרלית גילו על המתרחש.

קורס הטיס הראשון בחיל האוויר הושלם במרץ 1949 בשדה שמואל במסגרת טייסת הקרב הראשונה. ארבעת בוגריו, מוטי הוד, דני שפירא, ישעיהו גזית וטיבי בן שחר, שעברו הכשרה קודמת בצ'כוסלובקיה, היו הראשונים לקבל את כנפי הטיס. קורס זה מכונה בחיל האוויר קורס מינוס שתיים (2-). במאי 1949 סיימו את הקורס השני 12 בוגרים נוספים שאף הם עברו את מרבית ההכשרה בצ'כוסלובקיה. קורס הטיס המכונה "הראשון" נפתח במחנה סירקין ב-14 בפברואר 1950, מפקד הבסיס הראשון היה בנימין בונה (בוניסלבסקי), קצין ההדרכה הראשי היה גדעון שוחט, מפקד בית-הספר לטיס ראשוני היה פנחס בן פורת ומפקד בית-הספר לטיס מתקדם היה ג'ורג' ליכטר, רוב מדריכי הטיסה היו זרים ושפת ההדרכה הרשמית הייתה אנגלית. הקורס הסתיים ב-10 באוגוסט 1950 וסיימו אותו 13 טייסים וארבעה נווטים. על מנת להכשירם כלוחמים, פוצל בדצמבר 1950, גף ההדרכה שהיה בטייסת 101 בבסיס רמת דוד והוקמה טייסת קורס אימונים מבצעיים (קא"ם) נפרדת, שהפעילה מטוסי ספיטפייר.

עד 1955 התקיימו הקורסים בסירקין. באותה שנה הועבר בית הספר לטיסה לבסיס תל נוף שכונה אז "עקרון". ב-1966 עבר בית הספר לטיסה לבסיס חצרים. עם העלייה בצורך בטייסי מסוקים הוקם ב-1965 בית ספר לטייסי מסוקים במסגרת בית הספר לטיסה; עד אז הוכשרו טייסי המסוקים באירופה ובארצות הברית. ב-1990 נוסדה מגמת מתקדם מסוקי קרב. מכונני האוויר עוברים את הכשרתם המעשית בטייסות התובלה המבצעיות.

ב-1991 שונתה תוכנית ההדרכה; עד אז הייתה ההדרכה בנויה במסגרות זמן של שליש שנה, ובאותה שנה החל תכנון השנה להתבסס על מחציות שנה. החל מקורס 124 מסיימים כל שנה שני מחזורים. שלבי הקורס השתנו לארבעה במקום שישה (מכין, בסיסי, ראשוני ומתקדם). בהמשך שונתה המתכונת לשנת אימון יסודות ושנת טיסה. ב-2002 הוכללו במסגרת קורס הטיס לימודים אקדמאים לתואר ראשון, משכו הוארך לשלוש שנים ובוגריו מקבלים דרגת סגן, ולא סג"ם.

מיון המועמדים לקורס

המועמדים לקורס הטיס של חיל האוויר מגיעים מבין אזרחי ישראל המיועדים לשירות ביטחון (מלש"ב), או כל חייל אחר המשרת בצה"ל בעל נתונים אישיים מתאימים שביקש העברה לקורס טיס. אלו עוברים סדרת מיונים ארוכה המיועדת להבטיח את התאמתם המרבית של החניכים בקורס לתפקיד. ראשית הסדרה במבחנים פסיכוטכניים מיוחדים ביחידת המיון של חיל האוויר – בדיקת קואורדינציה, כושר טכני מעשי, תפיסה צורנית, הבנה טכנית עיונית.

המועמדים שעוברים את הבדיקות מוזמנים למבחנים פסיכוטכניים ופסיכולוגיים נוספים גם הם ביחידת המיון של חיל האוויר – בדיקת חלוקת קשב, מבחני אישיות, תפיסה מרחבית, ריאיון עם פסיכולוג ומבחנים בסיסיים לבדיקת כושר טיסה. השלב הבא הוא בדיקות רפואיות ביחידת רפואה אווירית (ירפ"א) – בדיקת דגימות במעבדה, בדיקות ראייה ועיניים, בדיקות שמיעה, אק"ג, אף אוזן גרון ובדיקות נוספות. הפרופיל הרפואי המינימלי לקבלה לקורס הוא פרופיל 82 ללא סעיפים פוסלים. הסעיפים הרפואיים הפוסלים העיקריים (בלי קשר לגובה הפרופיל): מחלת אסתמה פעילה, מיגרנות (התקפי כאב ראש כרוניים), בעיות אורתופדיות קשות ובעיות שמיעה.

מועמד שסיים בהצלחה את כל אלו מוזמן לגיבוש בן חמישה ימים הנערך טרם הגיוס בבית הספר לטיסה וכולל סדרת מיון מרוכזת, הכוללת מאמץ גופני, תרגילי מנהיגות ומחשבה במצבי לחץ ומבדקים נוספים. מפקדי הכיתות (מ"כים) והמחלקות בגיבוש הם תערובת של חניכים בשלב מסלולים של קורס הטיס, וטייסים בשירות פעיל בחיל האוויר.

שלבי הקורס

מכין

כותפת שלב "המכין"

השלב הראשון, נמשך כשישה חודשים ומורכב מן החלקים הבאים:

• טירונות רובאי 05 – שבעה שבועות בבית הספר למקצועות החי"ר של חיל האוויר (ביסל"ח 314). לוחמים או קצינים שעברו בהכשרתם טירונות רובאי 05 פטורים משלב הטירונות.
• לימודי קרקע – שמונה שבועות של לימודי מתמטיקה, פיזיקה, מבנה מטוס, אווירונאוטיקה, מטאורולוגיה ועוד, כחלק מ"חטיבת לימודי התעופה".
• "צ'קים" – ארבעה שבועות הכוללים 15 טיסות מיון במטוס גרוב G-120 ("סנונית"). לאחר שלב ה"צ'קים" כחצי ממשתתפי הקורס יסיימו את השתתפותם ויודחו.

סמל הכותפת במהלך השלב המכין הוא כותפת כחולה. בשלב זה ובמרבית השלבים שאחריו חובשים החניכים כומתה בעלת פס לבן סביב שוליה, וסמל חיל האוויר על רקע לבן.

בסיסי

סיכת צוות אוויר

כותפת שלב "הבסיסי"

שלב זה נמשך כשישה חודשים וכולל אימונים קרקעיים והכשרה פיקודית המסמיכה לקצונה: אימוני ניווט, מילוט והישרדות, קורס צניחה הכולל צניחה אחת ולימודים אקדמיים באוניברסיטת בן-גוריון.

סמל הכותפת במהלך השלב הבסיסי הוא כותפת כחולה עם פס לבן אחד. בסיום השלב הבסיסי מוענקת לחניכים סיכת צוות אוויר, המקבילה לסיכת המ"מ המוענקת לבוגרי בית הספר לקצינים.

לאחר האימונים הקרקעיים, עוברים מיון נוסף (צ'ק קרב/ צ'ק נווטים) המחלק למגמות טיסה. הצ'ק קרב מתבצע כטיסות מיון בסימולטור הלביא, ובהמשך מתחלקים למגמות הטיסה השונות.

חניכים המודחים מהקורס בשלב זה יכולים לבחור לשרת כמפעילי כלי טיס מאויש מרחוק (בכפוף למיון והתחייבות לשירות קבע ממושך), או לשרת כקצינים בחיל האוויר בתפקיד בקרי טיסה או קציני מודיעין.

ראשוני

כותפת שלב "הראשוני"

בשלב זה, הנמשך כשישה חודשים, מחולקים החניכים למגמות ולומדים מיומנויות הטסה בסיסיות על המטוס. בשלב זה המגמות הן: טייסי קרב, טייסי מסוקים, נווטי קרב, מכוננים. הכשרת המכוננים מתבצעת בבסיס נבטים.

בשלב ראשוני עונדים החניכים סיכת צוות אוויר וכותפת כחולה עם שני פסים לבנים.

שנת ההשכלה

כותפת שנת ההשכלה – שלב המבואות

כותפת שנת ההשכלה – שלב המסלולים

שנת לימודים אינטנסיביים לקראת תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן-גוריון הכוללת שלושה סמסטרים בני 13 שבועות כל אחד. שנת ההשכלה מחולקת לשני שלבים בהם לומדים החניכים את מרבית המכסה להענקת תואר ראשון. השלב הראשון "מבואות" בסיומו ממשיכים החניכים לשלב "מסלולים" הכולל שלושה מסלולי בחירה: מתמטיקה ומדעי המחשב; ניהול מערכות מידע; פוליטיקה, ממשל וניהול. בנוסף, לומדים החניכים נושאים צבאיים, נושאים תעופתיים ושלושה קורסים באנגלית^{[דרוש מקור]}.

במהלך "שלב מבואות" עונדים החניכים כותפת בצבע כחול עם פס לבן רחב. ב"שלב מסלולים" מחליפים החניכים את הכומתה בכובע קצינים ועונדים כותפת כחולה עם פס לבן רחב ופס לבן צר.

מתקדם

כותפת שלב המתקדם

זהו השלב האחרון והמסכם של הקורס, במהלכו מושם הדגש על רכישת מיומנויות הטסה מתקדמות, וסיום הלימודים האקדמיים. בסיום השלב מקבלים הבוגרים דרגת סגן, כנפי טיס ותואר ראשון.

סמל הכותפת במהלך השלב המתקדם הוא כותפת כחולה מבד עם פס לבן עליו רקום משולש.

סיום הקורס

בטקס סיום קורס טיס מס' 154, יוני 2007. בוגרי הקורס משליכים את כובעיהם באוויר על רקע מטוסי צוקית של הצוות האווירובטי המבצעים תרגיל "שושנה"

תמונת מחזור של קורס טיס מס' 163

בוגרי הקורס משליכים את כובעיהם לאוויר בטקס הסיום של קורס טיס מס' 165, דצמבר 2012

לאחר כשלוש שנים מתחילת הקורס, ושבועיים לפני השלמתו, בודקת ועדה מיוחדת את כלל הצוערים, ובה מוחלטת זהותם הסופית של מסיימי הקורס. כך מתאפשרת מתן הזדמנות אחרונה לצוערים חלשים להוכיח את עצמם, ובכל מקרה לסיים את לימודי התואר הראשון. לאחר השלמת דיוני הוועדה, מתחילים הצוערים בהכנות לקראת טקס הסיום, שנערך פעמיים בשנה.

ב"טקס חשיפת דרגות" שנערך יומיים לפני הענקת כנפי הטיס ומהווה חזרה גנרלית לטקס הסיום, מוענקות דרגות סגן לצוערים (או סרן לקצינים שהתחילו את הקורס בדרגת סג"ם או סגן). טקס הסיום שבו מוענקות כנפי הטיס, המוכר בשם מסדר כנפיים, נערך בנוכחות המשפחות, ראש הממשלה, שר הביטחון צמרת צה"ל, מכובדים ממערכת הביטחון, להקת חיל האוויר וגם שוחרים מבתי ספר צבאיים. בשני הטקסים נערך מפגן אווירי, בהשתתפות כלל מטוסי ומסוקי חיל האוויר.

בסיום הקורס, הנווטים והמכוננים מוצבים בטייסות מבצעיות, והטייסים עוברים קורס אימון מבצעי (קא"מ) הנערך בטייסת מבצעית, נמשך כחצי שנה, ותפקידו להכין את הטייסים למשימות המבצעיות של החיל. קא"מ מטוסי קרב נערך על מטוס הלביא בטייסת 102. לאחר מכן נדרשים הטייסים להשתתף בהכשרה נוספת בת חצי שנה, המכונה קאמ"מ (קורס אימון מבצעי מתקדם) על אותו המטוס. קא"מ מסוקים נערך על מסוקי ינשוף בטייסת 123, קא"מ מסק"ר (מסוקי קרב) נערך בעבר על מסוקי קוברה בטייסת 160 עד שהטייסת נסגרה, וקא"מ תובלה נערך על מטוסי צופית בטייסת 100 והיה נערך בטייסת 135 עד לסגירתה.

מגמות הקורס

• טייס קרב – בשלב הראשוני על עפרוני: הפעלת והטסת המטוס, תרגילי אירובטיקה, טיסות ניווט, לילה, טיסות מכשירים, מבנה ונוהלי חירום. בשלב המתקדם על מטוס לביא (M-346 מאסטר): טיסות קרביות, תקיפת מטרות וקרבות אוויר.
• טייס מסוקים – בשלב הראשוני על מסוק סייפן: יסודות ההטסה, טיסות מיוחדות ותרגילים. בסופו, יפוזרו בוגרי השלב ל-2 מקצועות הטיסה הקיימים במערך – מסוקי קרב (מסק״ר) ומסוקי סער (מסע״ר). בשלב המתקדם, חניכי מגמת מסע״ר מבצעים את טיסותיהם על מסוק הינשוף: טיסות ומשימות בסיסיות ומורכבות (לרבות נחיתה לחילוץ, הנחתת כוחות, והתמודדות עם בעיות ואיומים). חניכי מגמת מסק״ר – בעבר לפני סגירת המערך והוצאתם הכלים מן השירות, ביצעו חניכי שלב המתקדם את הכשרתם על מסוק קוברה: טיסות ומשימות שונות, לרבות משימות תקיפה. כיום, עד אשר יגיע מסוק הדרכה חדש, השלב מבוצע על מסוק ינשוף.
• טייס תובלה – בשלב המתקדם, על מטוס צופית (מטוס דו-מנועי מבצעי מתקדם). תפעול והטסת המטוס בתנאים שונים, תרגול מצבי חירום, אימוני חירום במדמה טיסה (סימולטור) והכשרה לתפקיד קברניט (מפקד מטוס), לרוב, טובי הטייסים מוצבים בטייסות C-130 הרקולס ("שמשון" או "קרנף").
• נווט קרב – בשלב הראשוני על מטוס העפרוני: טיסה קרבית, ניווט, תקיפה במבנים, קרבות אוויר ועבודת צוות. הנווטים יושבים במושב האחורי של המטוס. בשלב המתקדם על מטוסי עפרוני ולביא: גיחות מורכבות, קרבות אוויר, תרגול מצבי חירום בסימולטורים, יירוטים ושימוש במערכות נשק מתקדמות.
• נווט תובלה – בשלב הראשוני על מטוסי צופית והרקולס: ניווט, הכרת הארץ ופתרון בעיות. בשלב המתקדם על מטוס הרקולס: משימות מורכבות, לילה, מודיעין ומצבי חירום.
• מכונן אוויר – איש צוות במטוסי תובלה, האחראי על הפעלת מערכות המטוס השונות (דלק, חשמל, מנוע ועוד). מבצע טיפול, בקרה וניתוח בעיות. שמו האזרחי של המקצוע הוא "מהנדס טיס". בשלב הראשוני: הכרת והפעלת המערכות, טיפול בתקלות ומצבי חירום. בשלב המתקדם: סדרות אימון מורכבות, ומצבי חירום מורכבים.

מטוסי בית הספר לטיסה

• גרוב G-120A ("סנונית") – מטוס דו-מושבי עם מנוע בוכנה, מתוצרת חברת "גרוב" הגרמנית. החליף בשנת 2002 את הפייפר סופר-קאב בטיסות המיון של פרחי הטיס. מטוסי הסנונית לא נרכשו על ידי החיל, אלא מוחכרים מחברת אלביט מערכות, שגם מבצעת את אחזקתם השוטפת.
• T-6 טקסאן II ("עפרוני") – מטוס אימונים בעל מנוע טורבו-פרופ המחליף את מטוס הצוקית באימון סילוני. המטוס, מתוצרת אמריקאית, נכנס לשירות בשנת 2009.
• קינג אייר ("צופית") – מטוס מודיעין מבצעי, מתוצרת ארצות הברית. נכנס לשירות בשנת 1990.
• בואינג 707 ("ראם") – מטוס תובלה כבד, מתוצרת ארצות הברית. נכנס לשירות בשנת 1973.
• C-130 הרקולס ("קרנף") – מטוס תובלה בינוני, מתוצרת ארצות הברית. נכנס לשירות בשנת 1971.
• UH-60 בלק הוק ("ינשוף") – מסוק תובלה בינוני, מתוצרת ארצות הברית. נכנס לשירות בשנת 1994.
• M-346 מאסטר ("לביא") – מטוס לאימון מתקדם, מחליף את מטוסי הסקייהוק ("עיט") הישנים, נכנס לשירות בשנת 2014.
• אוגוסטה ווסטלנד AW119 קואלה ("עופר") – מסוק הדרכה בשלב "ראשוני מסוקים". נכנס לשירות בשנת 2024.

• 
  זוג מטוסי גרוב G-120A ("סנונית") של בית הספר לטיסה במהלך טקס סיום קורס טיס
• 
  מטוסי T-6 טקסאן II ("עפרוני") בטיסה
• 
  מטוס קינג אייר ("צופית") המשמש לאימון חניכי "מגמת תובלה"
• 
  M-346 מאסטר ("לביא") – מטוס לאימון מתקדם המשמש את "מגמת קרב"
• 
  ה"קרנף" עליו טסים חלק מהמכוננים בשלב הראשוני.
  מידע מטוס: לוקהיד C-130H הרקולס ("קרנף") מס' זנב 436, אות קריאה: 4X-FBW. נכנס לשירות בספטמבר 1976, ומאוחר יותר הוּסב לדגם KC-130H (תדלוק אווירי). נכון ל-2024 עדיין בשירות פעיל ומשמש בין השאר את "בית הספר לטיסה"
• 
  אוגוסטה ווסטלנד AW119 קואלה ("עופר") – מסוק הדרכה בשלב "ראשוני מסוקים"

נשים בקורס טיס

רינה לוינסון, 1955

נשים הוכשרו לתפקידי טיס אזרחיים עוד לפני הקמת המדינה, ובהן היו גם טייסות צבאיות: הראשונה הייתה רחל מרקובסקי לנדאו, שהשתתפה בקורס הטיס של חברת אווירון שהתקיים בשדה התעופה לוד והייתה לאישה הראשונה שהשלימה את הכשרתה כטייסת בארץ ישראל. היא השתתפה במבצעים שונים בתקופת היישוב ובייבוא מטוסים לארץ. בשנים הראשונות של החיל שירתו מספר נשים כטייסות תובלה, ביניהן היו זהרה לביטוב, שהייתה טייסת תובלה במלחמת העצמאות ונהרגה בהתרסקות מטוסה, ויעל רום, שהייתה טייסת DC-3 דקוטה והשתתפה בהצנחת הכוחות במבצע קדש. באותו מבצע השתתפה גם הטייסת רינה לוינסון. יעל רום סיימה את קורס טיס מספר חמש והשתתפה בפעילויות מבצעיות, בהן הצנחת גדוד 890 במיתלה במבצע קדש, כטייסת משנה. היא שירתה כטייסת שלוש שנים בשירות סדיר ועוד שבע שנים בשירות מילואים. עם זאת, הניסיונות לשילוב נשים בקורס טיס בשנים 1951–1953 ושוב במשך שנתיים בשנות השבעים, הוגדרו ככישלון.

בשנת 1994 עתרה אליס מילר, קצינה בחיל האוויר, באמצעות האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ נגד הרמטכ"ל ושר הביטחון, בדרישה לחייב את החיל לזמן אותה למבדקי טיס. בג"ץ קיבל את עתירתה ופסק שמדובר באפליה אסורה בין נשים לגברים. בנובמבר 1995 נפתח מחדש קורס הטיס לנשים, תוך הנמכת "סרגל המאמצים" בהתאם ליכולותיהן. מילר עצמה נכשלה במבדקי המיון, אך מאבקה פתח את אפשרות הרישום לקורס לנשים ופתח פתח לשינוי מעמד הנשים בצה"ל.

בדצמבר 1998 סיימה אשה ראשונה את הקורס – שרי רהט מרעננה. היא סיימה את הקורס כנווטת קרב, והוצבה כנווטת F16 בטייסת 109. מאז פתיחת קורס הטיס לנשים מחדש ועד דצמבר 2014 החלו את הקורס כ-400 נשים, מהן סיימו 37, מתוכן ארבע טייסות קרב. האשה הראשונה לסיים בתפקיד זה הייתה רוני צוקרמן מקיבוץ לוחמי הגטאות, ביוני 2001. בדצמבר 2017 סיימה את הקורס האשה ה-49, סגן ליאור, שהוסמכה כטייסת מסוקים. בינואר 2018 מונתה לראשונה אישה כמפקדת על טייסת תעופה, לאחר שהייתה טייסת תובלה. ביוני 2021 סיימה את קורס הטיס טייסת הקרב החמישית בתולדות צה"ל, ארבע וחצי שנים לאחר שלא הוסמכה טייסת קרב.

בשנים האחרונות 3–4 אחוזים ממסיימי הקורס הן נשים, ומאז פתיחת הקורס לנשים ב־1995 ועד ליולי 2023 סיימו אותו 77 נשים: 30 נווטות קרב, 15 טייסות מסוקים, 10 נווטות תובלה, 8 מכוננות, 8 טייסות תובלה ו־6 טייסות קרב. 1,600 נשים מגיעות למיונים מדי שנה, מתוכן משתתפות בממוצע 75 נשים בגיבוש.

הסיבה העיקרית למיעוט המסיימות היא מיעוט הנשים המתחילות את הקורס, הנובעת מכך שמלש"ביות בעלות נתונים גבוהים לא חייבות להגיע למיונים, בשונה מהמלש"בים הגברים המחויבים להגיע למיונים אם זומנו אליהם. גם המוטיבציה להתגייס לקורס נמוכה יותר אצל נשים מגברים בשל הסללה של נשים למקצועות מסוימים, ותחושת מסוגלות נמוכה שנובעת ממסרים של החברה. לכן לרוב רק נשים שרוצות מאוד להגיע לקורס מגיעות למיונים, בעוד רבים מהגברים בקורס בונים את המוטיבציה שלהם במהלכו. לפי ראש להק כוח האדם, תא"ל איתמר רייכל, "הנשירה המרכזית של חניכות מקורס טיס מגיעה משלב למידת ההטסה, כל ההתעסקות עם המצערת (הג'ויסטיק), זאת אחרי שבתחומים אחרים כמו ניווטים והכשרות על הקרקע הן הצטיינו. ראינו שגרף יכולת ההטסה אצל נשים הוא מתון יותר בשיפור הנדרש".

קורס טיס בתרבות הפופולרית

בשנת 2002–2003 שודרה בישראל סדרה בשם "כנפיים", בכיכובם של לירון לבו ואוהד קנולר, שעסקה בחניכי קורס טיס – מהקבלה ועד ההסמכה לטייסים.

בשנת 2012 יצא הסרט זוהר הרקיע, המציג את תוכנית ההתנתקות ממבטו של צוער בקורס טיס.

ב-2017 שודרה ביס דוקו הסדרה התיעודית "הטייסות" בבימויה של תמר טל-ענתי. הסדרה מלווה שש חניכות בקורס טיס.

קישורים חיצוניים

• קורס טיס באתר "מתגייסים"
• הגר שפירא, ‏אז בבית הספר, באתר חיל האוויר הישראלי
• שי טל, ‏מספר אחד, באתר חיל האוויר הישראלי
• מדור תקשורת חיל האויר, ‏בית הספר לטיסה, באתר "מרקיע שחקים", 3 בנובמבר, 2021
• מסדר כנפיים, 1955, יומני כרמל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• הצצה נדירה לקורס טיס, סרטון בערוץ "החדשות", באתר יוטיוב (אורך: 13:09)
• מסיימים קורס טיס בתוך 2 דקות | צה״ל, סרטון בערוץ "צה״ל – צבא ההגנה לישראל", באתר יוטיוב (אורך: 02:20)
• צבי גוטמן, ‏כך מצמיחים כנפיים, בטאון חיל האוויר 101, יולי 1977, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר